אשכולות ועילם הגישו עתירה לבג"ץ בטענה למחדל מתמשך ביישום חוק קלטות ריקות. מדובר באובדן הכנסה של מיליוני שקלים שלא שולמו לאמנים מבצעים. הדרישה לכנס את הוועדה הבינמשרדימית בכדי לקבוע את גודל הפיצוי מערכת ice | 6/10/2021 6:20 - קישור לידיעה
אשכולות - החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל ועילם - עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים המייצגים את אלפי האמנים המבצעים בישראל, הגישו אתמול (שלישי) באמצעות עו"ד ברק בר-שלום עתירה לבג"ץ כנגד שר התרבות, שר האוצר שר המשפטים וממשלת ישראל. לטענת העותרים, קיים מחדל מתמשך ביישום חוק קלטות ריקות, החוק הקובע כי בעלי זכויות היוצרים והמבצעים זכאים לקבלת גמול קלטות ריקות וזאת כפיצוי בגין אובדן הכנסה ופגיעה בזכויות הנגרמת להם בשל העתקות פרטיות לשימוש פרטי וביתי. מדובר במאות מיליוני שקלים שעד היום לא שולמו לאמנים מבצעים בגלל הפרת החוק בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים בשנה לאמן מבצע פעיל בגין תמלוגים להם הוא זכאי. עוד נטען כי ממשלת ישראל מנהיגה מזה שנים רבות מדיניות ארכאית שאבד עליה הכלח, בכל הנוגע לפיצוי הכספי הניתן לבעלי זכויות היוצרים והמבצעים, אשר מרוקנת מכל תוכן את החוק ופוגעת באופן קשה בזכויותיהם של היוצרים והמבצעים. לפי העותרים, גובה הפיצוי הניתן לחברות התמלוגים המייצגות את בעלי זכויות היוצרים והמבצעים נקבע ע"י ועדה בינמשרדית בשנת 2005 על סך כולל של 1.5 מיליון שקל לכלל בעלי זכויות היוצרים והמבצעים, בהתאם לתחשיב של כמות הקלטות הוידאו והטייפים שכבר נכחדו מהעולם לפני שנים רבות, המוציאה מחוץ לחוק את שלל אמצעי ההקלטה המודרניים שהחליפו את הקלטות המסורתיות, בלא שסכום הפיצוי עודכן מאז במהלך 16 השנים האחרונות, כאשר הועדה הבינמשרדית שאמורה בהתאם לחוק להתכנס מדי שנה על מנת לקבוע את סכום הפיצוי המגיע לבעלי הזכויות לא התכנסה מזה 16 שנה משנת 2005 וזאת חרף השינויים הטכנולוגיים הדרמטיים שהתחוללו בתחום ההקלטות הפרטיות במהלך השנים, כאשר המציאות שינתה פניה לבלי היכר במהלך השנים הללו. העותרים תקפו ומסרו כי: "לנוכח מחדלה של ממשלת ישראל עד היום לא משולם לבעלי הזכויות גמול קלטות בגין שלל "הקלטות המודרניות" והתקני הקלטה ואחסון על גביהם ניתן להטביע יצירות לשימוש פרטי ובכללם: תקליטורי ה- CD ו-DVD והתקני מדיה דיגיטליים כדוגמת ממירים דיגיטליים לטלוויזיות, טלפונים סלולריים (סמארטפונים), קונסולות משחקים, טלוויזיות חכמות, שעונים חכמים כרטיסי זיכרון נשלפים (דיסקים קשיחים, דיסק און קי ו/או USB) המיועדים לאחסון קבצי מידע, נגני מוסיקה ווידאו כגון: נגן MP3 לסוגיו, IPOD, Hpod, Iriver וכיוצ"ב". לטענת העותרים הימנעות המשיבים מכינוס הוועדה במשך 16 שנה על מנת שתקבע את הנתונים העדכניים לגובה הפיצוי המגיע לבעלי הזכויות ותעדכן את גובה הפיצוי כנדרש בדין וזאת חרף שינויי הנסיבות הדרמטיים במציאות הטכנולוגית החדשה שהתהוותה ובאמצעי השימוש הפרטי והביתי ביצירות – מהווה הפרה בוטה של כללי המשפט המנהלי ולוקה בחוסר סבירות קיצונית ומרוקנת למעשה את החוק מכל תוכן ומשמעות ועומדת בסתירה הן ללשון החוק, הן לתכליתו והן להלכה הפסוקה. ממשלת ישראל מתעלמת מההסדרים הנוהגים במדינות מערביות בהן חל הסדר מקביל של גמול קלטות ריקות (Private Copying), שם גמול הקלטות ניתן בגין אמצעי הקלטה הנ"ל. מחוו"ד כלכלית של רו"ח ואדים פורטנוי שצורפה לעתירה עולה כי בשנת 2018 הסכום הממוצע של גמול קלטות ריקות בישראל עומד על סך עלוב של כ- 0.04 אירו לנפש בישראל בלבד, זאת בהשוואה לסכום ממוצע של 2.35 אירו במדינות האיחוד האירופי, פי 60 מאשר בישראל. ובהשוואה לסכום ממוצע של 4.08 אירו לנפש בגרמניה וצרפת שהינן מדינות המתקדמות בעולם בתחום גמול הקלטות הריקות (למעלה מפי 100 מישראל). בהתאם לאומדן כלכלי שערך רו"ח פורטנוי בחוות הדעת סכום גמול הקלטות בישראל הריאלי בהנחה של פרשנות תכליתית של החקיקה הקיימת בישראל המקרבת את יישום החקיקה הקיימת למצב השורר כיום במדינות המתקדמות בתחום זה בעולם, נאמד בשנים 2018-2020 בטווח של 41-47 מיליון שקל לשנה בערך פי 30 מהסכום השרירותי המשולם היום. כמו כן, העותרים דורשים מבית המשפט להורות לממשלת ישראל לכנס לאלתר את הוועדה הבינשרדית לצורך קביעת הנתונים העדכניים הדרושים לצורך קביעת סכום הפיצוי שלו זכאיות חברות התמלוגים, תוך הנחיה לפיה יש לפרש את החוק באופן תכליתי הלוקחת בחשבון את התמורות ושינויי העיתיים בהתפתחויות הטכנולוגיות מרחיקות הלכת שהתרחשו בתחום אמצעי ההקלטה ואופן צריכת יצירות ע"י הציבור לשימוש פרטי וביתי ותוך היקש להסדרים המקבילים הנוהגים במרבית המדינות באיחוד האירופי.