בשנים האחרונות התרחב משמעותית מעגל מקבלי אופציות לעובדים במשק, בין היתר, בשל שורה ארוכה של הנפקות מוצלחות המעלות בעיני העובדים את הערך העתידי של מכשיר הוני זה. בעוד שבעבר חלוקת אופציות לכלל עובדי החברה היתה אירוע יוצא דופן, הרי שכיום חלוקת אופציות היא כלי נפוץ לתגמול ושימור עובדים בדרגים השונים. בשל ייחודיות נכס זה קיימות מספר סוגיות מורכבות סביב הערכה וחלוקה שלו בין בני הזוג בהליך גירושין.
מהי אופציה?
אופציה היא זכות לרכוש בעתיד מניות של החברה המעסיקה במחיר ידוע מראש (תוספת מימוש). אופציות לעובדים מוענקות על-פי תכנית, לרוב בתנאי מיסוי מועדפים בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים. האופציות ניתנות למימוש בתום תקופת הבשלה (vesting period), בדרך כלל במנות שנתיות. עם הבשלת האופציות מתחילה תקופת המימוש (execution period) בה העובד רשאי לבצע המרה תמורת תשלום תוספת המימוש.
הבשלת האופציות כפופה ליעדים מסוימים ובראשם – המשך העסקת העובד. בתקופת המימוש האופציות תומרנה למניות כאשר מחיר המניה בבורסה גבוה ממחיר המימוש. כאשר מחיר המניה נמוך ממחיר המימוש, האופציות יפקעו. לרוב תפעל החברה להענקת אופציות חדשות בעלות סיכוי מימוש גבוהים יותר.
קיימים מכשירים הוניים נוספים לעידוד ושימור עובדים: אופציות פאנטום, RSU’sועוד. בשל ריבוי אפשרויות תגמול, נתייחס לשלושה מאפיינים עיקריים של כל המכשירים – התקופה בגינה הוענק המכשיר, תקופת ההבשלה ותקופת המימוש.
האם אופציות הן נכסים ברי איזון?
בניגוד לתחושת הבטן, אופציות המוחזקות על-ידי אחד מבני הזוג בתקופת הנישואין אינן בהכרח נכסים ברי איזון. מהפסיקה ניתן ללמוד כי המבחן החשוב לקביעה זו הוא מבחן התקופה בגינה הוענקו האופציות. אם האופציות הוענקו על מאמץ מיוחד בתקופה שקדמה למועד הנישואין, הרי שהחזקתן בתקופת הנישואין אינה הופכת אותן לנכסים ברי איזון. לעומת זאת, אם האופציות הוענקו לפני הנישואין בגין תקופה עתידית שחפפה לתקופת הנישואין, הרי לבת הזוג קמה זכות לקבלת התמורה היחסית בגין האופציות.
האם האופציות נכללות במסת הנכסים המשותפים? ומהו המועד בו יש להעריך שווי אופציות לצורך חלוקתן בין בני הזוג- האם למועד הפירוד שהינו המועד הקובע לעניין חלוקת הרכוש או שמא במועד מימוש האופציות בפועל?
המשמעות הכלכלית של שאלה זו היא קריטית, מאחר שבחברות פרטיות ערך האופציות זניח לעומת ערך האופציות במקרה שהחברה נרכשת.
במאמר זה נציין וניתן דוגמאות לכמה פסקי דין שניתנו לאורך השנים הדנים בסוגית הערכת שווי אופציות בהליך גירושין.
תמ"ש 17652/03 דן במקרה שהבעל קיבל אופציות L בחברה בה עבד טרם נישואיו עבור תקופה עבודה בעבר וכן קיבל במהלך תקופת החיים המשותפים עם בת זוגתו אופציות Tעבור עובדתו העתידית.
בפסק דין זה נקבע כי על מנת לקבוע בכלל האם האופציות הינן נכס משותף ששוויו יחולק בין הצדדים, תחילה יש לבחון את תקופה העבודה בגינה ניתנו אותן אופציות. קרי, האם האופציות ניתנו עבור תקופת עבודה בעבר או כתמריץ לעבודה בעתיד, והאם בכלל תקופת השיתוף בין הצדדים חופפת לתקופה הנ"ל.
במקרים בהם האופציות ניתנו עבור עבודה בעבר נקבע בפסק הדין כי:
"לא הוכחה כוונה לשיתוף ספציפי בנכסי האופציות שקיבל הנתבע בחברה בה עבד עוד לפני נישואיו לתובעת; הקריטריון המרכזי בקביעת תוכנית הבונוסים היה תשלום לעובדי L על עבודתם בעבר שהביאה להצלחה העסקי של חב'L לפני מכירתה. התשלום בגין אופציות חב' L לא נועד לתמרץ את העובד לעבוד בחב' T ולא היה מותנה בטיב עבודתו בחב' T. התוצאה היא, שהתובעת אינה זכאית לקבל כספים ממימוש אופציות L שנתקבלו ע"י הבעל מחב' T."
"תנאי ההישארות בעבודה כשלעצמם אינם משנים את מהות האופציות, אם האופציות ניתנו כתמורה לעבודה בתקופת העבר. אם עבודת העבר נעשתה ע"י בן הזוג במהלך הנישואין- המדובר בנכס בר איזון או בר שיתוף, אף אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו גם לאחר מועד הפרוד או מועד תום האיזון, כתנאי למימוש הזכויות. אם עבודת העבר נעשתה לפני הנישואין- המדובר בנכס שאינו משותף או בר איזון, אף אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו במהלך הנישואין כתנאי למימוש הזכויות."
במקרים בהם הוקצו אופציות עבור עבודה עתידית ותקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות חפפה את תקופת הנישואין, הרי שמדובר בנכס בר שיתוף. אם קיימת חפיפה חלקית אזי תחשיב השיתוף יתבצע לפי כלל הזמן "time rule", המשקלל את תקופת העבודה שחפפה לחיים המשותפים ביחס לתקופת העבודה הכוללת שעבורה ניתנו האופציות.
"כדי לחשב את הסכום יש להכפיל את מחצית השווי של קבוצת האופציות בפרק הזמן ממועד ההקצאה עד מועד עריכת האיזון חלקי פרק הזמן ממועד ההקצאה ועד הבשלת האופציות."
להלן תרשים המתאר את האמור לעיל:
מועד התשלום בפועל אינו מהווה אינדיקציה לשאלה האם הנכס הינו בר שיתוף או בר איזון. אופציות שניתנו עבור תקופת עבודה שהיא לפני מועד הנישואין, לא תחשב כנכס בר איזון או בר שיתוף, גם אם שולמו בפועל בסמוך לאחר הנישואין. מבחן השיתוף הינו בהתאם למועד צבירת הנכס הרכושי ולא על מועד מימושו.
תמ"ש 10339-03-12 דן במקרה של בני זוג שנישאו בשנת 2001 ולאחר כ-12 שנה, בשנת 2012 התגרשו. בשנת 2005, במהלך החיים המשותפים, הבעל קיבל מהחברה בה עבד אופציות, שהוחלפו בשנת 2013 באופציות אחרות שמועד פקיעתן בשנת 2019, לאחר מועד הגירושין.
המחלוקת העיקרית בתיק הייתה מתי יקבע שווי האופציות- האם למועד הקרע או שמא למועד המימוש?
בית המשפט קבע כי יש להמתין למועד מימוש האופציות על מנת להעריך את שווין. כמו כן נקבע כי על אף שיש רצון לקבוע פרידה נקייה יש מקרים בהם יש לחרוג מהכלל. למשל, במקרים בהם יש להמשיך לדאוג במשותף לילדים קטינים, או בכל המתייחס לפנסיה תקציבית בה הזכות מתגבשת עם ההגעה לפנסיה.
"דומה כי די במה שהבהרנו עד כה על מנת ללמד כי כלל "הפרידה הנקייה" (Clean Break) שעיקרו ניתוק כל קשר כלכלי בין בני זוג אחר מועד הקרע, על אף היתרונות הברורים הגלומים בו, אינו כלל מקודש בהליך איזון המשאבים ואפשר כי בית המשפט ימצא לחרוג ממנו כאשר יש בו לקפח באופן בלתי סביר מי מהצדדים, היינו כאשר מנגד לרצון לאיזון כולל וסופי קיים ועומד שיקול אחר בעל ערך משמעותי כגון שוויון מהותי נכון וראוי בין בני הזוג."
הבעל עירער לבית המשפט המחוזי (עמ"ש (מרכז) 19796-09-17), אולם בית המשפט דחה את הערעור בטענה שאין מניעה להעריך שווי של נכס לאחר מועד הקרע.
בית המשפט הביא דוגמא בה אחד מבני הזוג רכש כרטיס הגרלה ביום ראשון, יום אחרי נקבע יום הקרע וביום שלישי נערכה ההגרלה בה נמצא כי הכרטיס זכה במיליון ₪. הרי אין חולק כי כרטיס ההגרלה נרכש במהלך הנישואין מכספם המשותף של הצדדים ולכן יש לאזנו.
בית המשפט קבע כי יש להעריך את שווי הכרטיס על פי ערכו במועד ההגרלה על אף שהיא התקיימה בפועל לאחר מועד הקרע.
"אנו סבורים כי בהתייחס למיוחדות ולייחודיות של נכס זה, אופציות בלתי סחירות בחברת הזנק, תיושם התכלית העומדת מאחורי חוק יחסי ממון - חלוקה שוויונית והוגנת של הנכסים שנצברו על בני זוג - באופן המיטבי והראוי אך ורק באם אלו תוערכנה במועד מימושן בפועל.
הציפיה לרווח, אותה ציפייה שזרעיה נטמנו כבר במהלך תקופת הנישואין, אפשר שתבוא לידי מימוש אך ורק עם מימושן בפועל של האופציות."